הכתיב

Hebrew

Etymology

Root
כ־ת־ב (k-t-b)
16 terms

Causative of כתב (katáv, “to write”).

Verb

הִכְתִּיב • (hikhtív) (hif'il construction)

1. to dictate

Conjugation

Conjugation of הִכְתִּיב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַכְתִּיב action noun: הַכְתָּבָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִכְתַּבְתִּי		הִכְתַּבְנוּ
	second	הִכְתַּבְתָּ	הִכְתַּבְתְּ	הִכְתַּבְתֶּם	הִכְתַּבְתֶּן
	third	הִכְתִּיב	הִכְתִּיבָה	הִכְתִּיבוּ
present		מַכְתִּיב	מַכְתִּיבָה	מַכְתִּיבִים	מַכְתִּיבוֹת
future	first	אַכְתִּיב		נַכְתִּיב
	second	תַּכְתִּיב	תַּכְתִּיבִי	תַּכְתִּיבוּ	תַּכְתֵּבְנָה1
	third	יַכְתִּיב	תַּכְתִּיב	יַכְתִּיבוּ	תַּכְתֵּבְנָה1
imperative		הַכְתֵּב	הַכְתִּיבִי	הַכְתִּיבוּ	הַכְתֵּבְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.