הכשיל

Hebrew

Root
כ־שׁ־ל (k-sh-l)

Verb

הִכְשִׁיל • (hikhshíl) (hif'il construction)

1. to trip, to hinder

Conjugation

Conjugation of הִכְשִׁיל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַכְשִׁיל action noun: הַכְשָׁלָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִכְשַׁלְתִּי		הִכְשַׁלְנוּ
	second	הִכְשַׁלְתָּ	הִכְשַׁלְתְּ	הִכְשַׁלְתֶּם	הִכְשַׁלְתֶּן
	third	הִכְשִׁיל	הִכְשִׁילָה	הִכְשִׁילוּ
present		מַכְשִׁיל	מַכְשִׁילָה	מַכְשִׁילִים	מַכְשִׁילוֹת
future	first	אַכְשִׁיל		נַכְשִׁיל
	second	תַּכְשִׁיל	תַּכְשִׁילִי	תַּכְשִׁילוּ	תַּכְשֵׁלְנָה1
	third	יַכְשִׁיל	תַּכְשִׁיל	יַכְשִׁילוּ	תַּכְשֵׁלְנָה1
imperative		הַכְשֵׁל	הַכְשִׁילִי	הַכְשִׁילוּ	הַכְשֵׁלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “הכשיל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• הכשיל on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he