הכריע

Hebrew

Root
כ־ר־ע (k-r-ʿ)

Verb

הִכְרִיעַ • (hikhría) (hif'il construction)

1. to decide

Conjugation

Conjugation of הִכְרִיעַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַכְרִיעַ action noun: הַכְרָעָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִכְרַעְתִּי		הִכְרַעְנוּ
	second	הִכְרַעְתָּ	הִכְרַעְתְּ	הִכְרַעְתֶּם	הִכְרַעְתֶּן
	third	הִכְרִיעַ	הִכְרִיעָה	הִכְרִיעוּ
present		מַכְרִיעַ	מַכְרִיעָה	מַכְרִיעִים	מַכְרִיעוֹת
future	first	אַכְרִיעַ		נַכְרִיעַ
	second	תַּכְרִיעַ	תַּכְרִיעִי	תַּכְרִיעוּ	תַּכְרַעְנָה1
	third	יַכְרִיעַ	תַּכְרִיעַ	יַכְרִיעוּ	תַּכְרַעְנָה1
imperative		הַכְרֵעַ	הַכְרִיעִי	הַכְרִיעוּ	הַכְרַעְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• הֶחְלִיט (hekhlít)

References

• “הכריע” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language