הכביד

Hebrew

Root
כ־ב־ד (k-b-d)
8 terms

Verb

הִכְבִּיד • (hikhbíd) (hif'il construction)

1. to make heavier, to overload

Conjugation

Conjugation of הִכְבִּיד (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהַכְבִּיד
		action noun		הַכְבָּדָה
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִכְבַּדְתִּי		הִכְבַּדְנוּ
	second	הִכְבַּדְתָּ	הִכְבַּדְתְּ	הִכְבַּדְתֶּם	הִכְבַּדְתֶּן
	third	הִכְבִּיד	הִכְבִּידָה	הִכְבִּידוּ
present		מַכְבִּיד	מַכְבִּידָה	מַכְבִּידִים	מַכְבִּידוֹת
future	first	אַכְבִּיד		נַכְבִּיד
	second	תַּכְבִּיד	תַּכְבִּידִי	תַּכְבִּידוּ	תַּכְבֵּדְנָה1
	third	יַכְבִּיד	תַּכְבִּיד	יַכְבִּידוּ	תַּכְבֵּדְנָה1
imperative		הַכְבֵּד	הַכְבִּידִי	הַכְבִּידוּ	הַכְבֵּדְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• H3513 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “הכביד” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language