הימם
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]Root |
---|
ה־מ־ם (h-m-m) |
Verb
[edit]הימם / הִמֵּם • (himém) (pi'el construction)
- to stun
Conjugation
[edit]Conjugation of הימם / הִמֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | היממתי / הִמַּמְתִּי | היממנו / הִמַּמְנוּ | ||
second | היממת / הִמַּמְתָּ | היממת / הִמַּמְתְּ | היממתם / הִמַּמְתֶּם | היממתן / הִמַּמְתֶּן | |
third | הימם / הִמֵּם | היממה / הִמְּמָה | היממו / הִמְּמוּ | ||
present | מְהַמֵּם | מְהַמֶּמֶת | מְהַמְּמִים | מְהַמְּמוֹת | |
future | first | אֲהַמֵּם | נְהַמֵּם | ||
second | תְּהַמֵּם | תְּהַמְּמִי | תְּהַמְּמוּ | תְּהַמֵּמְנָה1 | |
third | יְהַמֵּם | תְּהַמֵּם | יְהַמְּמוּ | תְּהַמֵּמְנָה1 | |
imperative | הַמֵּם | הַמְּמִי | הַמְּמוּ | הַמֵּמְנָה1 | |
notes |
|
References
[edit]- “הימם” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language