היטיב

Hebrew

Root
י־ט־ב (y-ṭ-b)

Alternative forms

• הֵטִיב (hetív)

Verb

הֵיטִיב • (heitív) (hif'il construction, passive counterpart הוּטַב)

1. to improve, correct
2. to do something well
3. to benefit, be nice to

Conjugation

Conjugation of הֵיטִיב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהֵיטִיב action noun: הֵיטָבָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵיטַבְתִּי		הֵיטַבְנוּ
	second	הֵיטַבְתָּ	הֵיטַבְתְּ	הֵיטַבְתֶּם	הֵיטַבְתֶּן
	third	הֵיטִיב	הֵיטִיבָה	הֵיטִיבוּ
present		מֵיטִיב	מֵיטִיבָה	מֵיטִיבִים	מֵיטִיבוֹת
future	first	אֵיטִיב		נֵיטִיב
	second	תֵּיטִיב	תֵּיטִיבִי	תֵּיטִיבוּ	תֵּיטֵבְנָה1
	third	יֵיטִיב	תֵּיטִיב	יֵיטִיבוּ	תֵּיטֵבְנָה1
imperative		הֵיטֵב	הֵיטִיבִי	הֵיטִיבוּ	הֵיטֵבְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.