הזדיין

Hebrew

Root
ז־י־ן (z-y-n)

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /(h)izdaˈjen/

Etymology 1

From the root ז־י־ן , related to זַיִן (záyin, “penis”)

Verb

הזדיין / הִזְדַּיֵּן • (hizdayén) (hitpa'el construction)

1. (vulgar, intransitive, reflexive) to fuck oneself

Conjugation

Conjugation of הִזְדַּיֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִזְדַּיֵּן action noun: הִזְדַּיְּנוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִזְדַּיַּנְתִּי		הִזְדַּיַּנּוּ
	second	הִזְדַּיַּנְתָּ	הִזְדַּיַּנְתְּ	הִזְדַּיַּנְתֶּם	הִזְדַּיַּנְתֶּן
	third	הִזְדַּיֵּן	הִזְדַּיְּנָה	הִזְדַּיְּנוּ
present		מִזְדַּיֵּן	מִזְדַּיֶּנֶת	מִזְדַּיְּנִים	מִזְדַּיְּנוֹת
future	first	אֶזְדַּיֵּן		נִזְדַּיֵּן
	second	תִּזְדַּיֵּן	תִּזְדַּיְּנִי	תִּזְדַּיְּנוּ	תִּזְדַּיֵּנָּה1
	third	יִזְדַּיֵּן	תִּזְדַּיֵּן	יִזְדַּיְּנוּ	תִּזְדַּיֵּנָּה1
imperative		הִזְדַּיֵּן	הִזְדַּיְּנִי	הִזְדַּיְּנוּ	הִזְדַּיֵּנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Etymology 2

From the root ז־י־ן , related to זַיִן (záyin, “arms, weapons”)

Verb

הזדיין / הִזְדַּיֵּן • (hizdayén) (hitpa'el construction)

1. (intransitive, reflexive) to arm oneself