הותיר

Hebrew

Root
י־ת־ר (y-t-r)

Verb

הוֹתִיר • (hotír) (hif'il construction)

1. to leave behind

Conjugation

Conjugation of הוֹתִיר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהוֹתִיר action noun: הוֹתָרָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוֹתַרְתִּי		הוֹתַרְנוּ
	second	הוֹתַרְתָּ	הוֹתַרְתְּ	הוֹתַרְתֶּם	הוֹתַרְתֶּן
	third	הוֹתִיר	הוֹתִירָה	הוֹתִירוּ
present		מוֹתִיר	מוֹתִירָה	מוֹתִירִים	מוֹתִירוֹת
future	first	אוֹתִיר		נוֹתִיר
	second	תּוֹתִיר	תּוֹתִירִי	תּוֹתִירוּ	תּוֹתֵרְנָה1
	third	יוֹתִיר	תּוֹתִיר	יוֹתִירוּ	תּוֹתֵרְנָה1
imperative		הוֹתֵר	הוֹתִירִי	הוֹתִירוּ	הוֹתֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.