הושיע

Hebrew

Root
י־שׁ־ע (y-sh-ʿ)

Verb

הוֹשִׁיעַ • (hoshía) (hif'il construction)

1. (transitive) to save, free

Conjugation

Conjugation of הוֹשִׁיעַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהוֹשִׁיעַ action noun: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוֹשַׁעְתִּי		הוֹשַׁעְנוּ
	second	הוֹשַׁעְתָּ	הוֹשַׁעְתְּ	הוֹשַׁעְתֶּם	הוֹשַׁעְתֶּן
	third	הוֹשִׁיעַ	הוֹשִׁיעָה	הוֹשִׁיעוּ
present		מוֹשִׁיעַ	מוֹשִׁיעָה	מוֹשִׁיעִים	מוֹשִׁיעוֹת
future	first	אוֹשִׁיעַ		נוֹשִׁיעַ
	second	תּוֹשִׁיעַ	תּוֹשִׁיעִי	תּוֹשִׁיעוּ	תּוֹשַׁעְנָה1
	third	יוֹשִׁיעַ	תּוֹשִׁיעַ	יוֹשִׁיעוּ	תּוֹשַׁעְנָה1
imperative		הוֹשֵׁעַ	הוֹשִׁיעִי	הוֹשִׁיעוּ	הוֹשַׁעְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• הִצִּיל (hitsíl)

Derived terms

• הוֹשֵׁעַ (hoshéa, hōšḗaʿ, “Hosea”)

Anagrams

• יהושע