הופל

Hebrew

Root
נ־פ־ל (n-p-l)
10 terms

Verb

הופל / הֻפַּל • (hupál) (huf'al construction, active counterpart הִפִּיל)

1. to be knocked over, made to fall, brought down
2. to be thrown, thrown down, dropped
3. to be thwarted, impeded, obstructed
4. to be shot down (as of an idea or suggestion)

Conjugation

Conjugation of הופל / הֻפַּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הופלתי / הֻפַּלְתִּי		הופלנו / הֻפַּלְנוּ
	second	הופלת / הֻפַּלְתָּ	הופלת / הֻפַּלְתְּ	הופלתם / הֻפַּלְתֶּם	הופלתן / הֻפַּלְתֶּן
	third	הופל / הֻפַּל	הופלה / הֻפְּלָה	הופלו / הֻפְּלוּ
present		מופל / מֻפָּל	מופלת / מֻפֶּלֶת	מופלים / מֻפָּלִים	מופלות / מֻפָּלוֹת
future	first	אופל / אֻפַּל		נופל / נֻפַּל
	second	תופל / תֻּפַּל	תופלי / תֻּפְּלִי	תופלו / תֻּפְּלוּ	תופלנה / תֻּפַּלְנָה1
	third	יופל / יֻפַּל	תופל / תֻּפַּל	יופלו / יֻפְּלוּ	תופלנה / תֻּפַּלְנָה1
imperative		—	—	—	—1

¹ Rare in Modern Hebrew.