הוכח

Hebrew

Root
י־כ־ח (y-k-kh)
4 terms

Verb

הוּכַח • (hukhákh) (huf'al construction, active counterpart הוֹכִיחַ)

1. to be proven

Conjugation

Conjugation of הוּכַח (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הוּכַחְתִּי		הוּכַחְנוּ
	second	הוּכַחְתָּ	הוּכַחְתְּ	הוּכַחְתֶּם	הוּכַחְתֶּן
	third	הוּכַח	הוּכְחָה	הוּכְחוּ
present		מוּכָח	מוּכַחַת	מוּכָחִים	מוּכָחוֹת
future	first	אוּכַח		נוּכַח
	second	תּוּכַח	תּוּכְחִי	תּוּכְחוּ	תּוּכַחְנָה1
	third	יוּכַח	תּוּכַח	יוּכְחוּ	תּוּכַחְנָה1
imperative		—	—	—	—1

¹ Rare in Modern Hebrew.