הדריך

Hebrew

Root
ד־ר־ך (d-r-k)

Verb

הִדְרִיךְ • (hidrikh) (hif'il construction)

1. to guide, to direct, to show the way
2. (by extension) to lead, to command; to instruct; to teach, to counsel, to advise

Conjugation

Conjugation of הִדְרִיךְ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַדְרִיךְ action noun: הַדְרָכָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִדְרַכְתִּי		הִדְרַכְנוּ
	second	הִדְרַכְתָּ	הִדְרַכְתְּ	הִדְרַכְתֶּם	הִדְרַכְתֶּן
	third	הִדְרִיךְ	הִדְרִיכָה	הִדְרִיכוּ
present		מַדְרִיךְ	מַדְרִיכָה	מַדְרִיכִים	מַדְרִיכוֹת
future	first	אַדְרִיךְ		נַדְרִיךְ
	second	תַּדְרִיךְ	תַּדְרִיכִי	תַּדְרִיכוּ	תַּדְרֵכְנָה1
	third	יַדְרִיךְ	תַּדְרִיךְ	יַדְרִיכוּ	תַּדְרֵכְנָה1
imperative		הַדְרֵךְ	הַדְרִיכִי	הַדְרִיכוּ	הַדְרֵכְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.