הדגיש

Hebrew

Etymology

Root
ד־ג־שׁ (d-g-sh)

From the root ד־ג־שׁ (d-g-sh).

Verb

הִדְגִּישׁ • (hidgísh) (hif'il construction)

1. (transitive) To emphasize (something): to put emphasis on (something), to state (something) emphatically.

Conjugation

Conjugation of הִדְגִּישׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַדְגִּישׁ action noun: הַדְגָּשָׁה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִדְגַּשְׁתִּי		הִדְגַּשְׁנוּ
	second	הִדְגַּשְׁתָּ	הִדְגַּשְׁתְּ	הִדְגַּשְׁתֶּם	הִדְגַּשְׁתֶּן
	third	הִדְגִּישׁ	הִדְגִּישָׁה	הִדְגִּישׁוּ
present		מַדְגִּישׁ	מַדְגִּישָׁה	מַדְגִּישִׁים	מַדְגִּישׁוֹת
future	first	אַדְגִּישׁ		נַדְגִּישׁ
	second	תַּדְגִּישׁ	תַּדְגִּישִׁי	תַּדְגִּישׁוּ	תַּדְגֵּשְׁנָה1
	third	יַדְגִּישׁ	תַּדְגִּישׁ	יַדְגִּישׁוּ	תַּדְגֵּשְׁנָה1
imperative		הַדְגֵּשׁ	הַדְגִּישִׁי	הַדְגִּישׁוּ	הַדְגֵּשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.