הביט
Hebrew
[edit]Verb
[edit]הִבִּיט • (hibít) (hif'il construction)
- to look
Usage notes
[edit]Can take אֶל ('el), לְ־ (l'-), or בְּ־ (b'-).
Conjugation
[edit]Conjugation of הִבִּיט (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִבַּטְתִּי | הִבַּטְנוּ | ||
| second | הִבַּטְתָּ | הִבַּטְתְּ | הִבַּטְתֶּם | הִבַּטְתֶּן | |
| third | הִבִּיט | הִבִּיטָה | הִבִּיטוּ | ||
| present | מַבִּיט | מַבִּיטָה | מַבִּיטִים | מַבִּיטוֹת | |
| future | first | אַבִּיט | נַבִּיט | ||
| second | תַּבִּיט | תַּבִּיטִי | תַּבִּיטוּ | תַּבֵּטְנָה1 | |
| third | יַבִּיט | תַּבִּיט | יַבִּיטוּ | תַּבֵּטְנָה1 | |
| imperative | הַבֵּט | הַבִּיטִי | הַבִּיטוּ | הַבֵּטְנָה1 | |
| notes |
| ||||