האדים

Hebrew

Root
א־ד־ם (ʾ-d-m)

Verb

הֶאֱדִים • (he'edím) (hif'il construction)

1. to redden

Conjugation

Conjugation of הֶאֱדִים (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַאֲדִים action noun: הַאֲדָמָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֶאֱדַמְתִּי		הֶאֱדַמְנוּ
	second	הֶאֱדַמְתָּ	הֶאֱדַמְתְּ	הֶאֱדַמְתֶּם	הֶאֱדַמְתֶּן
	third	הֶאֱדִים	הֶאֱדִימָה	הֶאֱדִימוּ
present		מַאֲדִים	מַאֲדִימָה	מַאֲדִימִים	מַאֲדִימוֹת
future	first	אַאֲדִים		נַאֲדִים
	second	תַּאֲדִים	תַּאֲדִימִי	תַּאֲדִימוּ	תַּאֲדֵמְנָה1
	third	יַאֲדִים	תַּאֲדִים	יַאֲדִימוּ	תַּאֲדֵמְנָה1
imperative		הַאֲדֵם	הַאֲדִימִי	הַאֲדִימוּ	הַאֲדֵמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “האדים” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language