דפק

Hebrew

Root
ד־פ־ק (d-p-q)

Pronunciation

• IPA^(key): [daˈfak]

Verb

דָּפַק • (dafák) (pa'al construction)

1. (transitive) to knock
2. (of the heart) to beat
3. (vulgar, slang, transitive) to fuck
4. (vulgar, slang, transitive) to fuck up, to ruin, to destroy;, to fuck someone over
5. (colloquial) to get even (with someone), to get back (at someone); to deal with

Conjugation

Conjugation of דָּפַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לדפוק / לִדְפֹּק action noun: דְּפִיקָה passive participle: דָּפוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דָּפַקְתִּי		דָּפַקְנוּ
	second	דָּפַקְתָּ	דָּפַקְתְּ	דְּפַקְתֶּם1	דְּפַקְתֶּן1
	third	דָּפַק	דָּפְקָה	דָּפְקוּ
present		דּוֹפֵק	דּוֹפֶקֶת	דּוֹפְקִים	דּוֹפְקוֹת
future	first	אדפוק / אֶדְפֹּק		נדפוק / נִדְפֹּק
	second	תדפוק / תִּדְפֹּק	תִּדְפְּקִי	תִּדְפְּקוּ	תדפוקנה / תִּדְפֹּקְנָה2
	third	ידפוק / יִדְפֹּק	תדפוק / תִּדְפֹּק	יִדְפְּקוּ	תדפוקנה / תִּדְפֹּקְנָה2
imperative		דפוק / דְּפֹק	דִּפְקִי	דִּפְקוּ	דפוקנה / דְּפֹקְנָה2
notes		Pronounced דָּפַקְתֶּם and דָּפַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Colloquially:

Conjugation of דָּפַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לדפוק / לִדְפֹק action noun: דְּפִיקָה passive participle: דָּפוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דָּפַקְתִּי		דָּפַקְנוּ
	second	דָּפַקְתָּ	דָּפַקְתְּ	דְּפַקְתֶּם1	דְּפַקְתֶּן1
	third	דָּפַק	דָּפְקָה	דָּפְקוּ
present		דּוֹפֵק	דּוֹפֶקֶת	דּוֹפְקִים	דּוֹפְקוֹת
future	first	אדפוק / אֶדְפֹק		נדפוק / נִדְפֹק
	second	תדפוק / תִּדְפֹק	תִּדְפְקִי	תִּדְפְקוּ	תדפוקנה / תִּדְפֹקְנָה2
	third	ידפוק / יִדְפֹק	תדפוק / תִּדְפֹק	יִדְפְקוּ	תדפוקנה / תִּדְפֹקְנָה2
imperative		דפוק / דְּפֹק	דִּפְקִי	דִּפְקוּ	דפוקנה / דְּפֹקְנָה2
notes		Pronounced דָּפַקְתֶּם and דָּפַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• דְּפִיקָה