דימה

Hebrew

Root
ד־מ־ה (d-m-h)
4 terms

Verb

דימה / דִּמָּה • (dimá) (pi'el construction)

1. to imagine

Conjugation

Conjugation of דימה / דִּמָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְדַמּוֹת
		action noun		דימוי / דִּמּוּי
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	דימיתי / דִּמִּיתִי		דימינו / דִּמִּינוּ
	second	דימית / דִּמִּיתָ	דימית / דִּמִּית	דימיתם / דִּמִּיתֶם	דימיתן / דִּמִּיתֶן
	third	דימה / דִּמָּה	דימתה / דִּמְּתָה	דימו / דִּמּוּ
present		מְדַמֶּה	מְדַמָּה	מְדַמִּים	מְדַמּוֹת
future	first	אֲדַמֶּה		נְדַמֶּה
	second	תְּדַמֶּה	תְּדַמִּי	תְּדַמּוּ	תְּדַמֶּינָה1
	third	יְדַמֶּה	תְּדַמֶּה	יְדַמּוּ	תְּדַמֶּינָה1
imperative		דַּמֵּה	דַּמִּי	דַּמּוּ	דַּמֶּינָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “דימה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
• H1819 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible