דילל

Hebrew

Root
ד־ל־ל (d-l-l)

Verb

דילל / דִּלֵּל • (dilél) (pi'el construction)

1. to thin out

Conjugation

Conjugation of דילל / דִּלֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְדַלֵּל action noun: דילול / דִּלּוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דיללתי / דִּלַּלְתִּי		דיללנו / דִּלַּלְנוּ
	second	דיללת / דִּלַּלְתָּ	דיללת / דִּלַּלְתְּ	דיללתם / דִּלַּלְתֶּם	דיללתן / דִּלַּלְתֶּן
	third	דילל / דִּלֵּל	דיללה / דִּלְּלָה	דיללו / דִּלְּלוּ
present		מְדַלֵּל	מְדַלֶּלֶת	מְדַלְּלִים	מְדַלְּלוֹת
future	first	אֲדַלֵּל		נְדַלֵּל
	second	תְּדַלֵּל	תְּדַלְּלִי	תְּדַלְּלוּ	תְּדַלֵּלְנָה1
	third	יְדַלֵּל	תְּדַלֵּל	יְדַלְּלוּ	תְּדַלֵּלְנָה1
imperative		דַּלֵּל	דַּלְּלִי	דַּלְּלוּ	דַּלֵּלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “דילל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language