דיגל

Hebrew

Root
ד־ג־ל (d-g-l)

Verb

דיגל / דִּגֵּל • (digél) (pi'el construction)

1. to raise a flag

Conjugation

Conjugation of דיגל / דִּגֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְדַגֵּל action noun: דיגול / דִּגּוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דיגלתי / דִּגַּלְתִּי		דיגלנו / דִּגַּלְנוּ
	second	דיגלת / דִּגַּלְתָּ	דיגלת / דִּגַּלְתְּ	דיגלתם / דִּגַּלְתֶּם	דיגלתן / דִּגַּלְתֶּן
	third	דיגל / דִּגֵּל	דיגלה / דִּגְּלָה	דיגלו / דִּגְּלוּ
present		מְדַגֵּל	מְדַגֶּלֶת	מְדַגְּלִים	מְדַגְּלוֹת
future	first	אֲדַגֵּל		נְדַגֵּל
	second	תְּדַגֵּל	תְּדַגְּלִי	תְּדַגְּלוּ	תְּדַגֵּלְנָה1
	third	יְדַגֵּל	תְּדַגֵּל	יְדַגְּלוּ	תְּדַגֵּלְנָה1
imperative		דַּגֵּל	דַּגְּלִי	דַּגְּלוּ	דַּגֵּלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.