דהר

Hebrew

Root
ד־ה־ר (d-h-r)
1 term

From the root ד־ה־ר. Compare Arabic دَحَرَ (daḥara, “to chase away”).

דָּהַר • (dahár) (pa'al construction)

To gallop.
- Tanach, Nahum 3:2, with translation of the New International Version:
  קוֹל שׁוֹט וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה׃
  qol-shot vəqól-rá'ash ofán vəsús dohér umerkavá məraqqedá.
  The crack of whips, the clatter of wheels, galloping horses and jolting chariots!

Conjugation of דָּהַר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לדהור / לִדְהֹר action noun: דְּהִירָה passive participle: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	דָּהַרְתִּי		דָּהַרְנוּ
	second	דָּהַרְתָּ	דָּהַרְתְּ	דְּהַרְתֶּם¹	דְּהַרְתֶּן¹
	third	דָּהַר	דָּהֲרָה	דָּהֲרוּ
present		דּוֹהֵר	דּוֹהֶרֶת	דּוֹהֲרִים	דּוֹהֲרוֹת
future	first	אֶדְהַר		נִדְהַר
	second	תִּדְהַר	תִּדְהֲרִי	תִּדְהֲרוּ	תִּדְהַרְנָה²
	third	יִדְהַר	תִּדְהַר	יִדְהֲרוּ	תִּדְהַרְנָה²
imperative		דְּהַר	דַּהֲרִי	דַּהֲרוּ	דְּהַרְנָה²
notes		Pronounced דָּהַרְתֶּם and דָּהַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

“דָּהַר” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שׁוֹשָׁן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ (ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם)‎ (1984), →ISBN, volume 1 of 3 (א to כ), →ISBN, page 207.