דֵי

From Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search
See also: דִי

Judeo-Italian

[edit]

Etymology

[edit]

Inherited from Classical Latin , from Proto-Italic *dē, ultimately from Proto-Indo-European *de.

Preposition

[edit]

דֵי (de)

  1. Expressing possession: of
    • 16th century [750–450 BCE], “לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יִרְמִיַהוּ”, in נְבִיאִים[1] (manuscript), translation of נְבִיאִים (in Biblical Hebrew), chapter 7, verse 2, leaf 1, lines 10–12:
      נוּן סְפֵירִיטִי אַה ווּאִי אַה פַארַאוֵילִי דֵי פַֿאלְצִיטַאדֵי אַה דִירֵי טֵינְפֵילוֹ דֵי דוּמֵידֵית טֵינְפֵירלוֹ דֵי דוּמֵידֵית טֵינְפֵילוֹ דֵי דוּמֵידֵית אֵיסִי׃ (Judeo-Roman)
      nun səperiṭi ʔah wuʔi ʔah paʔraʔweli de faʔləṣiṭaʔde ʔah dire ṭenəpelo de dumedeṯ ṭenəpelo de dumedeṯ ṭenəpelo de dumedeṯ ʔesi.
      /Nun speriti a vui a paraveli de falzitade a dire: Tenpelo de Dumedeo! Tenpelo de Dumedeo! Tenpelo de Dumedeo essi!/
      Do not trust yourselves to words of falsehood saying: 'The temple of the Lord! The temple of the Lord! The temple of the Lord [are] they!
  2. Expressing composition, substance: of
    • 16th century [750–450 BCE], “לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יִרְמִיַהוּ”, in נְבִיאִים[2] (manuscript), translation of נְבִיאִים (in Biblical Hebrew), chapter 6, verse 28, leaf 1, line 1:
      [] וַאנוֹ אַקוּסַאטוֹרִי דֵי רַאמוֹ אֵי פֵֿירוֹ טוּטִי אֵיסִי דֵיסְפַֿאטוּרִי אֵיסִי׃ (Judeo-Roman)
      [] waʔno ʔaqusaʔṭori de raʔmo ʔe p̄ero ṭuṭi ʔesi desəp̄aʔṭuri ʔesi.
      / [] vanno accusatori, de ramo e ferro; tutti essi desfatturi essi./
      [] they go around, accusers — of copper and iron; all of them are corrupters.
  3. Having partitive effect: of
    • 16th century [750–450 BCE], “לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יִרְמִיַהוּ”, in נְבִיאִים[3] (manuscript), translation of נְבִיאִים (in Biblical Hebrew), chapter 8, verse 3, leaf 3, left page, lines 4–7:
      אֵי סֵירַה שֵילְטוֹ מוֹרְטַה פְלוּ קֵי וִיטַה אַה טוּטַה לַה רֵימַאנְיֵינְצִיאַה קֵי סוּנוֹ רֵימַאסִי דֵי לַה סְקֵילַאטַה רִיאַה קוּוֵיסְטַה אִין טוּטִי לִי לוֹקֵירִי קֵי סוּנוֹ רֵימַאסִי קֵי סְפֵינְטִי אַייוֹ אֵיסִי לַה דִיטוֹ דֵי דוּמֵידֵית דֵי צְבַאוֹת׃ (Judeo-Roman)
      ʔe serah šeləṭo morəṭah pəlu qe wiṭah ʔah ṭuṭah lah remaʔnəyyenəṣiʔah qe suno remaʔsi de lah səqelaʔṭah riʔah quwesəṭah ʔin ṭuṭi li luqeri qe suno remaʔsi qe səpinəṭi ʔayyo ʔesi lah diṭo de dumedeṯ de ṣəbāʔōṯ.
      /"E serà scelto morta plu che vita a tutta la remagnenzia che suno remasi de la schelatta ria questa, in tutti li lucheri che suno remasi, che spinti ajo essi là" ditto de Dumedeo de ṣəbāʾōṯ./
      "And death shall be chosen rather than life by all the residue that has remained of this evil family, in all the places they remain [in], to which I have driven them", [was the] word of the Lord of Sabaoth.
  4. Introducing subject matter: of
    • 16th century [750–450 BCE], “לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יִרְמִיַהוּ”, in נְבִיאִים[4] (manuscript), translation of נְבִיאִים (in Biblical Hebrew), chapter 7, verse 2, leaf 1, lines 10–12:
      נוּן סְפֵירִיטִי אַה ווּאִי אַה פַארַאוֵילִי דֵי פַֿאלְצִיטַאדֵי אַה דִירֵי טֵינְפֵילוֹ דֵי דוּמֵידֵית טֵינְפֵירלוֹ דֵי דוּמֵידֵית טֵינְפֵילוֹ דֵי דוּמֵידֵית אֵיסִי׃ (Judeo-Roman)
      nun səperiṭi ʔah wuʔi ʔah paʔraʔweli de faʔləṣiṭaʔde ʔah dire ṭenəpelo de dumedeṯ ṭenəpelo de dumedeṯ ṭenəpelo de dumedeṯ ʔesi.
      /Nun speriti a vui a paraveli de falzitade a dire: Tenpelo de Dumedeo! Tenpelo de Dumedeo! Tenpelo de Dumedeo essi!/
      Do not trust yourselves to words of falsehood saying: 'The temple of the Lord! The temple of the Lord! The temple of the Lord [are] they!'