גרר

Hebrew

Root
ג־ר־ר (g-r-r)
9 terms

Verb

גָּרַר • (garár) (pa'al construction)

1. to drag
2. to tow (a car, etc)
3. to haul

Conjugation

Conjugation of גָּרַר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לגרור / לִגְרֹר
		action noun		גְּרִירָה
		passive participle		גָּרוּר
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	גָּרַרְתִּי		גָּרַרְנוּ
	second	גָּרַרְתָּ	גָּרַרְתְּ	גְּרַרְתֶּם1	גְּרַרְתֶּן1
	third	גָּרַר	גָּרְרָה	גָּרְרוּ
present		גּוֹרֵר	גּוֹרֶרֶת	גּוֹרְרִים	גּוֹרְרוֹת
future	first	אגרור / אֶגְרֹר		נגרור / נִגְרֹר
	second	תגרור / תִּגְרֹר	תִּגְרְרִי	תִּגְרְרוּ	תגרורנה / תִּגְרֹרְנָה2
	third	יגרור / יִגְרֹר	תגרור / תִּגְרֹר	יִגְרְרוּ	תגרורנה / תִּגְרֹרְנָה2
imperative		גרור / גְּרֹר	גִּרְרִי	גִּרְרוּ	גרורנה / גְּרֹרְנָה2

¹ Pronounced גָּרַרְתֶּם and גָּרַרְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• גּוֹרֵר (gorér, “tow truck”)

Verb

גֵּרֵר • (gerér) (pi'el construction)

1. defective spelling of גירר