גלף

Hebrew

Root
ג־ל־ף (g-l-p)
1 term

Verb

גָּלַף • (galáf) (pa'al construction)

1. to carve

Conjugation

Conjugation of גָּלַף (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לגלוף / לִגְלֹף
		action noun		גְּלִיפָה
		passive participle		גָּלוּף
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	גָּלַפְתִּי		גָּלַפְנוּ
	second	גָּלַפְתָּ	גָּלַפְתְּ	גְּלַפְתֶּם1	גְּלַפְתֶּן1
	third	גָּלַף	גָּלְפָה	גָּלְפוּ
present		גּוֹלֵף	גּוֹלֶפֶת	גּוֹלְפִים	גּוֹלְפוֹת
future	first	אגלוף / אֶגְלֹף		נגלוף / נִגְלֹף
	second	תגלוף / תִּגְלֹף	תִּגְלְפִי	תִּגְלְפוּ	תגלופנה / תִּגְלֹפְנָה2
	third	יגלוף / יִגְלֹף	תגלוף / תִּגְלֹף	יִגְלְפוּ	תגלופנה / תִּגְלֹפְנָה2
imperative		גלוף / גְּלֹף	גִּלְפִי	גִּלְפוּ	גלופנה / גְּלֹפְנָה2

¹ Pronounced גָּלַפְתֶּם and גָּלַפְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

References

• “גלף” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language