גישש

Hebrew

Root
ג־שׁ־שׁ (g-sh-sh)
2 terms

Verb

גישש / גִּשֵּׁשׁ • (gishésh) (pi'el construction)

1. to sound out
2. to feel

Conjugation

Conjugation of גישש / גִּשֵּׁשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְגַשֵּׁשׁ action noun: גישוש / גִּשּׁוּשׁ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	גיששתי / גִּשַּׁשְׁתִּי		גיששנו / גִּשַּׁשְׁנוּ
	second	גיששת / גִּשַּׁשְׁתָּ	גיששת / גִּשַּׁשְׁתְּ	גיששתם / גִּשַּׁשְׁתֶּם	גיששתן / גִּשַּׁשְׁתֶּן
	third	גישש / גִּשֵּׁשׁ	גיששה / גִּשְּׁשָׁה	גיששו / גִּשְּׁשׁוּ
present		מְגַשֵּׁשׁ	מְגַשֶּׁשֶׁת	מְגַשְּׁשִׁים	מְגַשְּׁשׁוֹת
future	first	אֲגַשֵּׁשׁ		נְגַשֵּׁשׁ
	second	תְּגַשֵּׁשׁ	תְּגַשְּׁשִׁי	תְּגַשְּׁשׁוּ	תְּגַשֵּׁשְׁנָה1
	third	יְגַשֵּׁשׁ	תְּגַשֵּׁשׁ	יְגַשְּׁשׁוּ	תְּגַשֵּׁשְׁנָה1
imperative		גַּשֵּׁשׁ	גַּשְּׁשִׁי	גַּשְּׁשׁוּ	גַּשֵּׁשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “גישש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language