בתיאבון

Hebrew

Etymology

Root
ת־א־ב (t-ʾ-b)
2 terms

From ב־ (b'-, “in, with”) +‎ תיאבון \ תֵּאָבוֹן (te'avón, “appetite”); hence literally “with appetite”.

Interjection

בתיאבון / בְּתֵאָבוֹן • (b'te'avón)

1. bon appetit