ברבר
Hebrew
[edit]Etymology
[edit]Likely borrowed from Arabic بَرْبَرَ (barbara, “to babble”).
Verb
[edit]בִּרְבֵּר • (birbér) (pi'el construction)
Conjugation
[edit]Conjugation of בירבר / בִּרְבֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | בירברתי / בִּרְבַּרְתִּי | בירברנו / בִּרְבַּרְנוּ | ||
| second | בירברת / בִּרְבַּרְתָּ | בירברת / בִּרְבַּרְתְּ | בירברתם / בִּרְבַּרְתֶּם | בירברתן / בִּרְבַּרְתֶּן | |
| third | בירבר / בִּרְבֵּר | בירברה / בִּרְבְּרָה | בירברו / בִּרְבְּרוּ | ||
| present | מְבַרְבֵּר | מְבַרְבֶּרֶת | מְבַרְבְּרִים | מְבַרְבְּרוֹת | |
| future | first | אֲבַרְבֵּר | נְבַרְבֵּר | ||
| second | תְּבַרְבֵּר | תְּבַרְבְּרִי | תְּבַרְבְּרוּ | תְּבַרְבֵּרְנָה1 | |
| third | יְבַרְבֵּר | תְּבַרְבֵּר | יְבַרְבְּרוּ | תְּבַרְבֵּרְנָה1 | |
| imperative | בַּרְבֵּר | בַּרְבְּרִי | בַּרְבְּרוּ | בַּרְבֵּרְנָה1 | |
| notes |
| ||||