ברבר
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]Etymology
[edit]Likely borrowed from Arabic بَرْبَرَ (barbara, “to babble”).
Verb
[edit]בִּרְבֵּר • (birbér) (pi'el construction)
Conjugation
[edit]Conjugation of בירבר / בִּרְבֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | בירברתי / בִּרְבַּרְתִּי | בירברנו / בִּרְבַּרְנוּ | ||
second | בירברת / בִּרְבַּרְתָּ | בירברת / בִּרְבַּרְתְּ | בירברתם / בִּרְבַּרְתֶּם | בירברתן / בִּרְבַּרְתֶּן | |
third | בירבר / בִּרְבֵּר | בירברה / בִּרְבְּרָה | בירברו / בִּרְבְּרוּ | ||
present | מְבַרְבֵּר | מְבַרְבֶּרֶת | מְבַרְבְּרִים | מְבַרְבְּרוֹת | |
future | first | אֲבַרְבֵּר | נְבַרְבֵּר | ||
second | תְּבַרְבֵּר | תְּבַרְבְּרִי | תְּבַרְבְּרוּ | תְּבַרְבֵּרְנָה1 | |
third | יְבַרְבֵּר | תְּבַרְבֵּר | יְבַרְבְּרוּ | תְּבַרְבֵּרְנָה1 | |
imperative | בַּרְבֵּר | בַּרְבְּרִי | בַּרְבְּרוּ | בַּרְבֵּרְנָה1 | |
notes |
|