בילע

Hebrew

Root
ב־ל־ע (b-l-ʿ)
3 terms

Verb

בילע / בִּלֵּעַ • (biléa') (pi'el construction)

1. (biblical) to destroy, wipe out

Conjugation

Conjugation of בילע / בִּלֵּעַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְבַלֵּעַ action noun: בילוע / בִּלּוּעַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בילעתי / בִּלַּעְתִּי		בילענו / בִּלַּעְנוּ
	second	בילעת / בִּלַּעְתָּ	בילעת / בִּלַּעְתְּ	בילעתם / בִּלַּעְתֶּם	בילעתן / בִּלַּעְתֶּן
	third	בילע / בִּלֵּעַ	בילעה / בִּלְּעָה	בילעו / בִּלְּעוּ
present		מְבַלֵּעַ	מְבַלַּעַת	מְבַלְּעִים	מְבַלְּעוֹת
future	first	אֲבַלֵּעַ		נְבַלֵּעַ
	second	תְּבַלֵּעַ	תְּבַלְּעִי	תְּבַלְּעוּ	תְּבַלַּעְנָה1
	third	יְבַלֵּעַ	תְּבַלֵּעַ	יְבַלְּעוּ	תְּבַלַּעְנָה1
imperative		בַּלֵּעַ	בַּלְּעִי	בַּלְּעוּ	בַּלַּעְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.