איתר

Hebrew

Root
א־ת־ר (ʾ-t-r)
3 terms

Verb

איתר / אִתֵּר • ('itér) (pi'el construction, passive counterpart אותר / אֻתַּר)

1. to localize

Conjugation

Conjugation of איתר / אִתֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְאַתֵּר
		action noun		איתור / אִתּוּר
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	איתרתי / אִתַּרְתִּי		איתרנו / אִתַּרְנוּ
	second	איתרת / אִתַּרְתָּ	איתרת / אִתַּרְתְּ	איתרתם / אִתַּרְתֶּם	איתרתן / אִתַּרְתֶּן
	third	איתר / אִתֵּר	איתרה / אִתְּרָה	איתרו / אִתְּרוּ
present		מְאַתֵּר	מְאַתֶּרֶת	מְאַתְּרִים	מְאַתְּרוֹת
future	first	אֲאַתֵּר		נְאַתֵּר
	second	תְּאַתֵּר	תְּאַתְּרִי	תְּאַתְּרוּ	תְּאַתֵּרְנָה1
	third	יְאַתֵּר	תְּאַתֵּר	יְאַתְּרוּ	תְּאַתֵּרְנָה1
imperative		אַתֵּר	אַתְּרִי	אַתְּרוּ	אַתֵּרְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “איתר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language