איתר

Hebrew

Root
א־ת־ר (ʾ-t-r)

Verb

איתר / אִתֵּר • ('itér) (pi'el construction, passive counterpart אותר / אֻתַּר)

1. to localize

Conjugation

Conjugation of איתר / אִתֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְאַתֵּר action noun: איתור / אִתּוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	איתרתי / אִתַּרְתִּי		איתרנו / אִתַּרְנוּ
	second	איתרת / אִתַּרְתָּ	איתרת / אִתַּרְתְּ	איתרתם / אִתַּרְתֶּם	איתרתן / אִתַּרְתֶּן
	third	איתר / אִתֵּר	איתרה / אִתְּרָה	איתרו / אִתְּרוּ
present		מְאַתֵּר	מְאַתֶּרֶת	מְאַתְּרִים	מְאַתְּרוֹת
future	first	אֲאַתֵּר		נְאַתֵּר
	second	תְּאַתֵּר	תְּאַתְּרִי	תְּאַתְּרוּ	תְּאַתֵּרְנָה1
	third	יְאַתֵּר	תְּאַתֵּר	יְאַתְּרוּ	תְּאַתֵּרְנָה1
imperative		אַתֵּר	אַתְּרִי	אַתְּרוּ	אַתֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “איתר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language