אידה

Hebrew

Root
א־ד־ה (ʾ-d-h)

Verb

אידה / אִדָּה • ('idá) (pi'el construction)

1. to steam
2. to evaporate

Conjugation

Conjugation of אידה / אִדָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְאַדּוֹת action noun: אידוי / אִדּוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	אידיתי / אִדִּיתִי		אידינו / אִדִּינוּ
	second	אידית / אִדִּיתָ	אידית / אִדִּית	אידיתם / אִדִּיתֶם	אידיתן / אִדִּיתֶן
	third	אידה / אִדָּה	אידתה / אִדְּתָה	אידו / אִדּוּ
present		מְאַדֶּה	מְאַדָּה	מְאַדִּים	מְאַדּוֹת
future	first	אֲאַדֶּה		נְאַדֶּה
	second	תְּאַדֶּה	תְּאַדִּי	תְּאַדּוּ	תְּאַדֶּינָה1
	third	יְאַדֶּה	תְּאַדֶּה	יְאַדּוּ	תְּאַדֶּינָה1
imperative		אַדֵּה	אַדִּי	אַדּוּ	אַדֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “אדה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language