איבזר

Hebrew

Root
א־ב־ז־ר (ʾ-b-z-r)

Verb

איבזר / אִבְזֵר • (iv'zér) (pi'el construction, passive counterpart אובזר / אֻבְזַר)

1. (transitive) to equip

Conjugation

Conjugation of איבזר / אִבְזֵר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְאַבְזֵר action noun: איבזור / אִבְזוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	איבזרתי / אִבְזַרְתִּי		איבזרנו / אִבְזַרְנוּ
	second	איבזרת / אִבְזַרְתָּ	איבזרת / אִבְזַרְתְּ	איבזרתם / אִבְזַרְתֶּם	איבזרתן / אִבְזַרְתֶּן
	third	איבזר / אִבְזֵר	איבזרה / אִבְזְרָה	איבזרו / אִבְזְרוּ
present		מְאַבְזֵר	מְאַבְזֶרֶת	מְאַבְזְרִים	מְאַבְזְרוֹת
future	first	אֲאַבְזֵר		נְאַבְזֵר
	second	תְּאַבְזֵר	תְּאַבְזְרִי	תְּאַבְזְרוּ	תְּאַבְזֵרְנָה1
	third	יְאַבְזֵר	תְּאַבְזֵר	יְאַבְזְרוּ	תְּאַבְזֵרְנָה1
imperative		אַבְזֵר	אַבְזְרִי	אַבְזְרוּ	אַבְזֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.