אטם

Hebrew

Root
א־ט־ם (ʾ-ṭ-m)

Verb

אָטַם • (atám) (pa'al construction)

1. to seal

Conjugation

Conjugation of אָטַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לאטום / לֶאֱטֹם action noun: אֲטִימָה passive participle: אָטוּם
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	אָטַמְתִּי		אָטַמְנוּ
	second	אָטַמְתָּ	אָטַמְתְּ	אֲטַמְתֶּם1	אֲטַמְתֶּן1
	third	אָטַם	אָטְמָה	אָטְמוּ
present		אוֹטֵם	אוֹטֶמֶת	אוֹטְמִים	אוֹטְמוֹת
future	first	אאטום / אֶאֱטֹם		נאטום / נֶאֱטֹם
	second	תאטום / תֶּאֱטֹם	תֶּאֶטְמִי	תֶּאֶטְמוּ	תאטומנה / תֶּאֱטֹמְנָה2
	third	יאטום / יֶאֱטֹם	תאטום / תֶּאֱטֹם	יֶאֶטְמוּ	תאטומנה / תֶּאֱטֹמְנָה2
imperative		אטום / אֱטֹם	אִטְמִי	אִטְמוּ	אטומנה / אֱטֹמְנָה2
notes		Pronounced אָטַמְתֶּם and אָטַמְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “אטם” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language