אורס

Hebrew

Verb

אורס / אֹרַס • ('orás) (pu'al construction, active counterpart אירס / אֵרֵס)

1. to become engaged, betrothed

Conjugation

Conjugation of אורס / אֹרַס (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	אורסתי / אֹרַסְתִּי		אורסנו / אֹרַסְנוּ
	second	אורסת / אֹרַסְתָּ	אורסת / אֹרַסְתְּ	אורסתם / אֹרַסְתֶּם	אורסתן / אֹרַסְתֶּן
	third	אורס / אֹרַס	אורסה / אֹרְסָה	אורסו / אֹרְסוּ
present		מאורס / מְאֹרָס	מאורסת / מְאֹרֶסֶת	מאורסים / מְאֹרָסִים	מאורסות / מְאֹרָסוֹת
future	first	אאורס / אֲאֹרַס		נאורס / נְאֹרַס
	second	תאורס / תְּאֹרַס	תאורסי / תְּאֹרְסִי	תאורסו / תְּאֹרְסוּ	תאורסנה / תְּאֹרַסְנָה1
	third	יאורס / יְאֹרַס	תאורס / תְּאֹרַס	יאורסו / יְאֹרְסוּ	תאורסנה / תְּאֹרַסְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• אסור