סייע

Hebrew

Root
ס־י־ע (s-y-ʿ)

Verb

סייע / סִיֵּעַ • (siyéa') third-singular masculine past (pi'el construction)

1. (formal) to help, aid, assist
2. to advise, inform
3. to collaborate

Conjugation

Conjugation of סייע / סִיֵּע (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive: לסייע / לְסַיֵּע
finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
past	first person	סייעתי / סִיַּעְתִּי		סייענו / סִיַּעְנוּ
	second person	סייעת / סִיַּעְתָּ	סייעת / סִיַּעְתְּ	סייעתם / סִיַּעְתֶּם	סייעתן / סִיַּעְתֶּן 1
	third person	סייע / סִיֵּע	סייעה / סִיְּעָה	סייעו / סִיְּעוּ
present	all persons	מסייע / מְסַיֵּע	מסייעת / מְסַיֶּעֶת	מסייעים / מְסַיְּעִים	מסייעות / מְסַיְּעוֹת
future	first person	אסייע / אֲסַיֵּע		נסייע / נְסַיֵּע
	second person	תסייע / תְּסַיֵּע	תסייעי / תְּסַיְּעִי	תסייעו / תְּסַיְּעוּ	תסייענה / תְּסַיֵּעְנָה 2
	third person	יסייע / יְסַיֵּע	תסייע / תְּסַיֵּע	יסייעו / יְסַיְּעוּ	תסייענה / תְּסַיֵּעְנָה 2
imperative	second person	סייע / סַיֵּע	סייעי / סַיְּעִי	סייעו / סַיְּעוּ	סייענה / סַיֵּעְנָה 2
notes		Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.

Noun

סייע / סַיָּע • (sayá') m (feminine counterpart סייעת / סַיַּעַת) [pattern: קַטָּל]

1. assistant, helper