זכה

Hebrew

Root
ז־כ־ה (z-k-h)

Verb

זָכָה • (zakhá) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to win (a prize)
2. to achieve, to get

Conjugation

Conjugation of זָכָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לִזְכּוֹת action noun: זְכִיָּה passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	זָכִיתִי		זָכִינוּ
	second	זָכִיתָ	זָכִית	זְכִיתֶם1	זְכִיתֶן1
	third	זָכָה	זָכְתָה	זָכוּ
present		זוֹכֶה	זוֹכָה	זוֹכִים	זוֹכוֹת
future	first	אֶזְכֶּה		נִזְכֶּה
	second	תִּזְכֶּה	תִּזְכִּי	תִּזְכּוּ	תִּזְכֶּינָה2
	third	יִזְכֶּה	תִּזְכֶּה	יִזְכּוּ	תִּזְכֶּינָה2
imperative		זְכֵה	זְכִי	זְכוּ	זְכֶינָה2
notes		Pronounced זָכִיתֶם and זָכִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

See also

• ניצח (nitséakh)

Verb

זִכָּה • (ziccāh) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. defective spelling of זיכה

Verb

זוכה / זֻכָּה • (transliteration needed) third-singular masculine past (pu'al construction)

1. to be acquitted

Anagrams

• כזה