הזדקן

Hebrew

Root
ז־ק־ן (z-q-n)

Verb

הִזְדַּקֵּן • (hizdakén) third-singular masculine past (hitpa'el construction)

1. (intransitive) to age, grow old, become elderly
   • 1973, Alon Oleartchik of Kaveret (band), ילד מזדקן (yéled mizdakén):

     ילד מזדקן / ילד מתקלקל / לומד את הפרינציפ / רק אחרי שהוא נופל.

     yéled mizdakén / yéled mitkalkél / loméd et haprintsípt / raq akharé shehu nofél.

     A boy is getting old / a boy is getting spoiled / [he] learns the principle / [but] only after he falls.

   • 1987, Arik Einstein, עוף גוזל:

     עַכְשָׁו נִשְׁאַרְנוּ לְבַדֵּנוּ בַּקֵּן / אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּיַחַד / חַבְּקִי אוֹתִי חָזָק תַּגִּידִי לִי כֵּן / אַל תִּדְאֲגִי בְּיַחַד כֵּיף לְהִזְדַּקֵּן.

     'akhsháv nish'árnu l'vadénu bakén / 'avál 'anákhnu b'yákhad / khab'kí 'otí khazák tagídi lí kén / 'al tid'agí b'yákhad kéif l'hizdakén.

     Now we are left alone in the nest, / But we are together. / Hug me tight, tell me yes, / Don't worry, it's fun to grow old together.

Conjugation

Conjugation of הִזְדַּקֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִזְדַּקֵּן action noun: הִזְדַּקְּנוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִזְדַּקַּנְתִּי		הִזְדַּקַּנּוּ
	second	הִזְדַּקַּנְתָּ	הִזְדַּקַּנְתְּ	הִזְדַּקַּנְתֶּם	הִזְדַּקַּנְתֶּן
	third	הִזְדַּקֵּן	הִזְדַּקְּנָה	הִזְדַּקְּנוּ
present		מִזְדַּקֵּן	מִזְדַּקֶּנֶת	מִזְדַּקְּנִים	מִזְדַּקְּנוֹת
future	first	אֶזְדַּקֵּן		נִזְדַּקֵּן
	second	תִּזְדַּקֵּן	תִּזְדַּקְּנִי	תִּזְדַּקְּנוּ	תִּזְדַּקֵּנָּה1
	third	יִזְדַּקֵּן	תִּזְדַּקֵּן	יִזְדַּקְּנוּ	תִּזְדַּקֵּנָּה1
imperative		הִזְדַּקֵּן	הִזְדַּקְּנִי	הִזְדַּקְּנוּ	הִזְדַּקֵּנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.