הדאיג

Hebrew

Etymology

Root
ד־א־ג (d-ʾ-g)

Causative of דאג (da'ág), from the root ד־א־ג (d-'-g).

Verb

הִדְאִיג • (hid'íg) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. (transitive) To worry (someone), to concern (someone): to cause (someone) to worry.

Conjugation

Conjugation of הִדְאִיג (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַדְאִיג action noun: הַדְאָגָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִדְאַגְתִּי		הִדְאַגְנוּ
	second	הִדְאַגְתָּ	הִדְאַגְתְּ	הִדְאַגְתֶּם	הִדְאַגְתֶּן
	third	הִדְאִיג	הִדְאִיגָה	הִדְאִיגוּ
present		מַדְאִיג	מַדְאִיגָה	מַדְאִיגִים	מַדְאִיגוֹת
future	first	אַדְאִיג		נַדְאִיג
	second	תַּדְאִיג	תַּדְאִיגִי	תַּדְאִיגוּ	תַּדְאֵגְנָה1
	third	יַדְאִיג	תַּדְאִיג	יַדְאִיגוּ	תַּדְאֵגְנָה1
imperative		הַדְאֵג	הַדְאִיגִי	הַדְאִיגוּ	הַדְאֵגְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• מדאיג (mad'íg)