אובחן
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]Root |
---|
א־ב־ח־ן (ʾ-b-kh-n) |
Verb
[edit]אובחן / אֻבְחַן • ('uv'khán) (pu'al construction, active counterpart אִבְחֵן)
- to be diagnosed
Conjugation
[edit]Conjugation of אובחן / אֻבְחַן (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | אובחנתי / אֻבְחַנְתִּי | אובחנו / אֻבְחַנּוּ | ||
second | אובחנת / אֻבְחַנְתָּ | אובחנת / אֻבְחַנְתְּ | אובחנתם / אֻבְחַנְתֶּם | אובחנתן / אֻבְחַנְתֶּן | |
third | אובחן / אֻבְחַן | אובחנה / אֻבְחֲנָה | אובחנו / אֻבְחֲנוּ | ||
present | מאובחן / מְאֻבְחָן | מאובחנת / מְאֻבְחֶנֶת | מאובחנים / מְאֻבְחָנִים | מאובחנות / מְאֻבְחָנוֹת | |
future | first | אאובחן / אֲאֻבְחַן | נאובחן / נְאֻבְחַן | ||
second | תאובחן / תְּאֻבְחַן | תאובחני / תְּאֻבְחֲנִי | תאובחנו / תְּאֻבְחֲנוּ | תאובחנה / תְּאֻבְחַנָּה1 | |
third | יאובחן / יְאֻבְחַן | תאובחן / תְּאֻבְחַן | יאובחנו / יְאֻבְחֲנוּ | תאובחנה / תְּאֻבְחַנָּה1 | |
imperative | — | — | — | —1 | |
notes |
|