נשיפה

Hebrew

Root
נ־שׁ־ף (n-sh-p)

Noun

נְשִׁיפָה • (n'shifá) f (plural indefinite נְשִׁיפוֹת, singular construct נְשִׁיפַת־) [pattern: קְטִילָה]

1. exhalation, blowing

Declension

Declension of נְשִׁיפָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	נְשִׁיפָה	first	נְשִׁיפָתִי		נְשִׁיפָתֵנוּ
	definite	הַנְּשִׁיפָה	second	נְשִׁיפָתְךָ	נְשִׁיפָתֵךְ	נְשִׁיפַתְכֶם	נְשִׁיפַתְכֶן
	construct	נְשִׁיפַת־	third	נְשִׁיפָתוֹ	נְשִׁיפָתָהּ	נְשִׁיפָתָם	נְשִׁיפָתָן
plural	indefinite	נְשִׁיפוֹת	first	נשיפותיי / נְשִׁיפוֹתַי		נְשִׁיפוֹתֵינוּ
	definite	הַנְּשִׁיפוֹת	second	נְשִׁיפוֹתֶיךָ	נשיפותייך / נְשִׁיפוֹתַיִךְ	נְשִׁיפוֹתֵיכֶם	נְשִׁיפוֹתֵיכֶן
	construct	נְשִׁיפוֹת־	third	נְשִׁיפוֹתָיו	נְשִׁיפוֹתֶיהָ	נְשִׁיפוֹתָם	נְשִׁיפוֹתָן

Derived terms

• כְּלִי נְשִׁיפָה (k'li n'shifá)

See also

• נְשִׁימָה (n'shimá)