נגמר

Hebrew

Root
ג־מ־ר (g-m-r)
4 terms

Pronunciation

• IPA^(key): /niɡˈmaʁ/

Verb

נִגְמַר • (nigmár) (nif'al construction, active counterpart גָּמַר)

1. (intransitive) to end, to be over

   הַסֶרֶט כְּבָר נִגְמַר? ― haséret k'vár nigmár? ― [literally] Has the movie already ended? — [idiomatically] Is the movie already over?

2. (intransitive) to run out

   יִגָּמֵר הַדְּיוֹ בַּמַּדְפֶּסֶת שֶׁלִּי בְּעוֹד שָׁבוּעַ ― yigamér ha-dyó ba-madpéset šelí be-'ód šavúa' ― The ink in my printer will run out in a week

Conjugation

Conjugation of נִגְמַר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להיגמר / לְהִגָּמֵר
		action noun		היגמרות / הִגָּמְרוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נִגְמַרְתִּי		נִגְמַרְנוּ
	second	נִגְמַרְתָּ	נִגְמַרְתְּ	נִגְמַרְתֶּם	נִגְמַרְתֶּן
	third	נִגְמַר	נִגְמְרָה	נִגְמְרוּ
present		נִגְמָר	נִגְמֶרֶת	נִגְמָרִים	נִגְמָרוֹת
future	first	אֶגָּמֵר		ניגמר / נִגָּמֵר
	second	תיגמר / תִּגָּמֵר	תיגמרי / תִּגָּמְרִי	תיגמרו / תִּגָּמְרוּ	תיגמרנה / תִּגָּמֵרְנָה1
	third	ייגמר / יִגָּמֵר	תיגמר / תִּגָּמֵר	ייגמרו / יִגָּמְרוּ	תיגמרנה / תִּגָּמֵרְנָה1
imperative		היגמר / הִגָּמֵר	היגמרי / הִגָּמְרִי	היגמרו / הִגָּמְרוּ	היגמרנה / הִגָּמֵרְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.